בשנים האחרונות חל שינוי במגמה העולמית לגבי התפיסה של אנשים עם מוגבלות. במקום להתייחס אליהם כאל אובייקטים של צדקה, טיפול רפואי והגנה סוציאלית, חודרת ההבנה כי הם חברים שווי זכויות בחברה.

חלק משינוי תפיסתי זה בא לידי ביטוי באמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות –  אמנה בינלאומית שנועדה להגן על זכויותיהם וכבודם של אנשים עם מוגבלות, שנכנסה לתוקף באו"ם ב-2008. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שחתמו על האמנה, אחרי שחוקקה חוק בנושא כבר ב-1998.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח (1998) בא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. בתחום התעסוקה החוק קובע כי אסור להפלות אדם בגלל מוגבלותו בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה ובקידום בעבודה, ובלבד שהוא כשיר לתפקיד. על מקום העבודה לבצע התאמות לעובד (למשל בציוד, בהכשרה ובשעות העבודה) כל עוד לא יוטל בכך על המעסיק נטל בלתי סביר.

למרות כל זאת, אנשים עם מוגבלות ממשיכים להתמודד עם חסמים שמשפיעים על יכולתם להיכלל באופן מלא בחברה, ולא כל שכן בשוק העבודה.

כשמדובר בתחום החינוך המצב מורכב במיוחד בגלל חששות ודעות קדומות. העדר הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות לעבוד כמחנכים שולל מהם את זכויותיהם ומונע מהתלמידים לחוות דרכים חדשות ללמידה, לקבל מודל חשוב להתמודדות והצלחה, וללמוד עם המורה הטוב ביותר ללא קשר לזהותו. 

כחלק ממדיניות מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך להעמיק את הרב גוניות בחדרי המורים, פועל המשרד להגדלת מספר המורים עם מוגבלות. בשנת 2014  הקים המשרד את התוכנית "מורים ללא גבולות" ובהמשך חבר לשותפות עם 'מרחבים' המתמחה בגיוון בחדרי המורים. 

האתגר שבתוכנית הוא גדול: הגשמת מטרה לאומית של הכללת עובדי הוראה עם מוגבלות כחלק מהצוות המקצועי – בזכות ולא בחסד, הרחבת הרב גוניות ומגוון הזהויות בחדר המורים והעסקתם של מורות ומורים עם מוגבלות כמודל חינוכי המשפיע על תלמידים, משפחות, קהילות ועל האווירה הבית ספרית. 

התוכנית מחוללת שינוי משמעותי, הן ברמה הפרטנית של סיפורי הצלחה של מורים עם מוגבלות במערכת, והן ברמה הרחבה של שינוי באווירה הבית ספרית ובתפיסות והעמדות החברתיות של כל המעורבים: תלמידים/ות, מורים/ות, מנהלים/ות, משפחה וקהילה. המספר קטן, אולם הפוטנציאל  להשפעה מקיפה ועמוקה גדול וכן קיים פוטנציאל למספר הולך וגדל של מורות ומורים עם מוגבלות שישתלבו במערכת ויהיו חלק מקהילת המורים.